שנים לפני שדרווין ניסח את עקרון הברירה הטבעית, ז'אן בפטיסט למארק הציג תורת אבולוציה משלו שעקרון בסיסי בה היה השימוש – כלומר "לג'ירפה יש צוואר ארוך כי היא מתחה אותו כדי להגיע לעלים הגבוהים". במשך רוב המאה ה-20 נחשבו רעיונותיו מגוחכים, אבל במבט מחודש מתברר שיש בהם משהו. בהרצאה נציג את הביולוגיה שמאחורי האפיגנטיקה – התורשה שמעבר לגנים – ונבין איך היא מחזירה את למארק לתמונת האבולוציה ואם היא מאפשרת לנו לפגוש באורנים שיודעים לספור.

יובל אלחנתי: דוקטורנט בטכניון, חוקר במרכז לרשתות ביולוגיות ומלמד בפקולטה לפיזיקה.