בסוף "משחקי הכס" נפתחת דרך רצופה השפלות, הבטחות נכזבות, ייאוש ובעיקר חוסר מוסר. נדמה כי ככל שסדרת הספרים מתקדמת, הרוע רק מתרחב ומעמיק. אך בתוך הענן האפל הזה קיימות כמה נקודות אור שפותחות לנו צוהר לרובד מוסרי עמוק, שחוצה את יריעת עולמו של מרטין וחושף משהו גם על תפקיד האדם בעולמו. במצב הזה חייבים לתהות אם חוסר המוסר הוא גם מהותו של הסיפור, או שמא הוא נועד לשרת מטרה אחרת.

 

אורי נוימן: סטודנט לרפואה שנה רביעית. טולקינאי אדוק מזה עשר שנים וחובב פנטזיה.