בשנת 1862 פרסם ז'ול ורן את ספרו "פריז במאה העשרים", שיצר את המתכונת לסוגה חדשה בספרות: המדע הבדיוני. הסוגה הזאת, הקיימת עד היום, מאופיינת בתפיסה דיסטופית של השפעות המדע והטכנולוגיה על החברה האנושית: לפי גישתה, כל חידוש מדעי או טכנולוגי מנמיך את רוח האדם והופך אותו לבורג בחברה מחניקה ומשעבדת. על רקע זה סירב ציבור הקוראים לקבל סיפורים חלופיים, שהעלו על נס את האופקים החדשים שהטכנולוגיה עתידה לפתוח בפני האנושות.

על המרצה: מתרגם ועורך, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ופסטיבל אייקון.