הרצאה:
מי אמר שאנחנו לא אוהבים דיסטופיות?
יפתח שילה
עולם שבו כל תנועה שלנו מתועדת; מציאות שבה כל מזון שאכלנו מנותח למרכיביו; ציוד מעקב בכל כלי רכב. הדיסטופיות של המאה הקודמת התבססו על רעיונות שהפכו מאז לחלק בלתי נפרד מחיינו, אבל מה שהפחיד אותנו פעם כבר לא נראה נורא כל כך: כעת אנחנו בעיקר מבקשים שהממשק יהיה נוח יותר ושציוד המעקב לא יקרוס. איך השתנו השאיפות והתקוות שלנו? ואיך אנחנו מגיבים לשינוי הזה?
על המרצה: שירת כאוקיינוגרף במשך למעלה מעשור. מרצה על מדע בדיוני ופנטזיה בעבר ובהווה.
הסל יתרענן לאחר החזרה לתוכנייה