2016 - מפגשים

מוסקווה, 23 בינואר 2016 עייפה מהארוחה המשפחתית חנה ירדה לחצר הקטנה של הבניין. שלג רך ירד ושכבה דקה כבר נערמה […]

ידידי המאושר, אמש הגיע אלי המכתב המבשר על מותך. מבחוץ כמעט ולא היו פרטים על המעטפה, כפי שנקבע מראש, ללא

“אני לא יודע” “אז אני אשאל אותך עוד פעם, עכבר, ממה אתה פוחד?” “עם כל הכבוד, הוד קדושתך הנזיר, לשאול

16322 9:30 ברום, אוסטרליה שלום, שמי דניאל ואני ילד רגיל לגמרי מחיפה, לפחות זה מה שחשבתי עד לפני כמה ימים,

סלני הרימה את מבטה לשמיים. היא לא יכלה לעשות זאת מבלי שתהדהד בראשה הסיסמה שהבהבה בכל מקום באותם הימים, “הקם

להיפגש מחדש זמן רב נסעו בכביש המתעקל. כעשר שעות. הפגישה המחודשת ריגשה אותו. אגלי זיעה כיסו את פניו ופה ושם

אחרי אמש הרחובות נראים כאילו נלחמו כל הלילה במפלצת, ליתר דיוק התחוללה כאן קרב לא קטן. החומה שחוצצת בין העיר

בזמן האחרון דניאל מצא שהוא שונא להתקע בבית אבל לא מסוגל להנות בחוץ. הוא הניח את כוס הג’ק דניאלס על

אימא של אוב סיפרה לה שפעם גרה בעמק מכשפה רבת עוצמה ששיחקה בזמן כמו שחתולים שיחקו בצמר, אבל היא עשתה

פרק 1 אנדריאן הלך בעקבות שביל האפר, הוא היה בדרכו למקום המפלט שלו. יש לו איזור משלו, בו הרוח נעימה