כך מביאים את המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל לכותרות.
פסטיבל "אייקון" שמח להזמין אתכם לתערוכה מיצירותיהם של תלמידי שנה ג' בבית ספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר.
במוקד: קמפיין פרסום לפסטיבל אייקון עצמו. הסטודנטים התבקשו לקדם בקמפיינים שהציעו את התחום הרחב והמורכב של אהבת הז'אנר, ובדרך להילחם על לבו של הלקוח בעולם צעקני ולשכנע אותו לבוא לפסטיבל אייקון בסוכות, תקופה עמוסת פסטיבלים. הסטודנטים עמדו באתגר בכבוד ואנו מזמינים אתכם לראות את פרי יצירתם.
התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב בשלושת ימי הפסטיבל, 18-16 באוקטובר 2011, במתחם אשכול פיס הצמוד לעירוני א', רחוב הארבעה בתל אביב. טקס הענקת הפרסים למקומות הראשונים ייערך במסגרת מופע הסיום של הפסטיבל, יום שלישי, 18 באוקטובר, בשעה 18:00 באולם מספר 1. נשמח לראותכם.
אופיר מרקוס | עידו גילדין | גל סיני |
יעל בודשר | ליקה מרוטיאן | מרינה סמוסבטוב |
|
|
|
רוי שריזלי | רון קרן | שיר מנחם |
מאת אוצר התערוכה, רגב קונטס, מנחה קורס פרסום, המחלקה לתקשורת חזותית שנקר:
המדע הבדיוני והפנטזיה אינם סתם עוד תחומים או ז'אנרים. הם עולם שלם, עמוס ומורכב שניתן למצוא בו מקבילה אחת לפחות לכל דיסציפלינה בעולם המציאותי – מהיסטוריה וגיאוגרפיה ועד לביולוגיה ואמנות.
לכן, יצירת קמפיין פרסום עבור פסטיבל העוסק במדע בדיוני ובפנטזיה, שיצליח ללכוד את תמצית הגרעין המשותף של שני התחומים הלא תמיד חופפים הללו, היא משימה כבדת משקל. המשימה הופכת סבוכה אף יותר אם לוקחים בחשבון שמדובר בפסטיבל שמכוון בראש ובראשונה לקהל מעריצים אדוק, ביקורתי ואינטליגנטי, והופכת כמעט בלתי אפשרית אם לוקחים בחשבון שהוא מתקיים בסוכות – חג הפסטיבלים מכל הסוגים, ביניהם פסטיבל מדע בדיוני מתחרה המתרחש באותה עיר באותו זמן.
אך כדי להבין את גודל המשימה שעמדה לפני הסטודנטים הלומדים בקורס הפרסום במחלקה לתקשורת חזותית של שנקר, יש לזכור שהמקום והזמן שבו הפסטיבל מתרחש הוא מדינת ישראל בשנת 2011. במדינה שבה תותחי לייזר וקירות עתיקים שעושים ניסים הם בגדר מציאות יומיומית, שבה מצב החירום הוא השגרה וכל ניסיון של אסקפיזם או של דמיון מוצג תדיר כניתוק בועתי לא פרקטי, במדינה שבה אפילו "צדק חברתי" נשמע עד כה כדבר מותרות – במדינה כזו המדע הבדיוני והפנטזיה נתפסים כהוויה שבינה לבין החיים אין דבר משותף.
אז איך מחדירים לישראל מוכת נאומי פוליטיקאים באו"ם, שטופת מוסרנות לאומית וחרדית, דבר מה שלכאורה מנוגד כל כך לדנ"א המקומי?
הסטודנטים ניגשו להכנת הקמפיין כשהם מבינים את גודל האתגר שלפניהם. בהיעדר תקציבי ענק – למעשה היעדר תקציב כלשהו – היה עליהם ליצור בולטות בעולם קפיטליסטי שמכסה כל פינה דיגיטלית או אנלוגית במסריו הצעקניים. התחרות על לבו של המבקר הפוטנציאלי בסוכות הכריחה אותם לחשוב מחדש על מושגי היסוד של מיהו הישראלי האינטליגנטי האורבני הממוצע ומהם צרכיו הרוחניים בעידן זה. ולבסוף, העורר רצון עז לפנות אל קהל היעד באופן שונה משהורגל לו – באופן שיהיה ראוי לתשומת לבו, באמצעים קריאטיביים, מתוחכמים ותוך שימוש בהומור, בתעוזה, ומעל לכל בכנות.
לא רווח כספי אנו מבקשים ליצור בפסטיבל אייקון למדע בדיוני ולפנטזיה, אלא רווח מסוג אחר – הזכות לחלום. הזכות הזאת היא אם כל המצאה וקידמה בעולמנו – מבחינה טכנולוגית, מוסרית ואמנותית גם יחד.